פסק-דין בתיק ת"א 562-08

מבוא

1.         התובע יליד 1949, הגיש ביום 27/05/08 כנגד הנתבעת תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף, שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת עבודה שארעה ביום 13/08/00.

2.         בזמנים הרלבנטיים לתביעה הועסק התובע כאזרח עובד צה"ל בבית המלאכה, שמפעילה הנתבעת בחוף שמן בחיפה, שעיקר התמחותו שיפוץ מנועים של ספינות חיל הים. עבודות השיפוץ במועד הרלבנטי כללו ליטוש והשחזה של גלי ארכובה.

3.         התובע, שהיה בהכשרתו חרט כרסם, התקבל לעבודה בבית המלאכה בשנת 1997 ולאחר תקופת ניסיון של כחצי שנה שובץ לעבודה במחלקת עיבוד שבבי. במסגרת עבודתו חרט התובע תושבות ושסתומים של ראשי מנועים וכן ליטש גלי ארכובה.

4.         אין מחלוקת, שבמועד האירוע הנטען ליטש התובע גל ארכובה מסוג 396, הכולל 16 צילינדרים, באורך של 2.07 מטר, במשקל הנע בין 200 ל-300 ק"ג ובעל אקסצנטריות של כ-15 ס"מ, זאת באמצעות מלטשת ידנית.

            עובר לתאונה ליטש התובע מספר פעמים גל ארכובה מסוג 538, הדומה במפרט הטכני שלו לגל 396, אורכו הינו 1.92 מטר, בעל אקסצנטריות כמעט זהה (עדות המהנדס יודלה, עמוד 92 לפרוטוקול) והוא כולל 16 צילינדרים.

5.         בהחלטה שניתנה ביום 10/12/08 על ידי כב' השופט עמית, שדן בתיק בשבתו בבית המשפט המחוזי, ולנוכח המחלוקות שהתגלו בין הצדדים, פוצל הדיון, באופן שבשלב הנוכחי נשמעו ראיות במישור האחריות.

6.         לצורך בירור נסיבות עבודתו של התובע, נערך בתאריך 21/5/10 ביקור במקום. במסגרת הביקור במקום הודגמה שיטת העבודה, ביחס לליטוש גל ארכובה באמצעות מלטשת ידנית (גל מסוג 538 ולא 396).

7.         התובע תמך את תביעתו בתצהירו ובחוות דעת, שנערכו על ידי המומחה מטעמו, מר אשר אסבן, מיום 05/07/09 ומיום 09/01/11. כן זימן התובע לעדות, בתום שמיעת הראיות את סא"ל רונן לב, ראש ענף בטיחות בחיל הים, המכהן בתפקיד מזה כשנתיים.

8.         הנתבעת הגישה תצהירי עדות מטעם סא"ל (במיל') גיא דרמר, מר יעקב אברביה, מר יוסף ווקסמן ורס"ן מיכאל טמיר. כן הגישה הנתבעת חוות דעת מטעם מומחה מטעמה, המהנדס יודלה, מיום 01/02/10, 11/08/10 ו-23/02/11.

9.         ישיבות ההוכחות נשמעו בתאריכים: 13/04/11, 17/04/11, 17/07/11 ו-07/12/11.

10.        אין מחלוקת, כי פגיעתו של התובע הוכרה כתאונת עבודה על ידי בית הדין לעבודה והתובע הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כסובל משיתוק בפלג גוף תחתון, על רקע פסיכיאטרי-קונברסיה כרונית.

11.        במסגרת ניהול התביעה ובסיכומים שב התובע והעלה כנגד הנתבעת טענות, לפיהן ביקשה הנתבעת להסתיר מבית המשפט את הראיות, ובכלל זה פעלה להטעות, עת שטענה כי התובע ביצע את עבודת הליטוש על גל הארכובה מסוג 538 ולא 396, כפי שהתברר במהלך המשפט.

            אקדים ואציין, כי לא ראיתי לקבל טענות אלה של התובע באשר להתנהלות הנתבעת ובכלל זה לזקוף לחובת הנתבעת טעות זו, ביחס לגל הארכובה.

            בהקשר זה, לא ניתן להימנע מלציין, כי התובע הביא את תביעתו לבירור כ-8 שנים לאחר קרות האירוע הנטען, ואף לא פירט במסגרת כתב התביעה וראיותיו את הפרטים המהותיים, הנוגעים לתביעתו, ובכלל זה סוג גל הארכובה שלוטש על ידו. אין תימה, כי האיחור בבירור תביעתו של התובע, לא רק שהכביד על ניהול הגנתה של הנתבעת, אלא אף הוליד טעות זו. משנתגלתה הטעות, מיהרה הנתבעת לחשוף את הטעות ולא חסכה מאמצים, על מנת להביא את הנתונים המדויקים בפני בית המשפט, כמו גם אפשרה למומחה הנתבעת לשוב לבית המלאכה ולבחון גל ארכובה מסוג 396 על העלות הכרוכה בכך ועל המאמצים שהושקעו על ידה, לצורך העמדת גל הארכובה מסוג 396 לעיונו של מומחה התובע.

12.        בתאריך 12/10/12 הגישה הנתבעת סיכומיה. ביום 15/11/12 עתר התובע להגשת סיכומי תשובה ואלה הוגשו על ידו ביום 22/11/12.

טיעוני הצדדים בתמצית

13.        התובע טוען, כי האחריות לתאונה ולתוצאותיה רובצת במלואה, ללא כחל וסרק, על הנתבעת, אשר בהתנהלותה החפוזה וחרף היעדר תשתית טכנית ובטיחותית מינימאלית, שלחה את התובע והורתה לו לבצע מטלה ניסיונית, המסכנת את חייו, מבלי שדאגה לביטחונו ולשלומו ומבלי שנקטה באמצעים מינימאליים הדרושים למניעת התאונה.

            התובע מוסיף וטוען, כי שיטת העבודה שהתבצעה בבית המלאכה צמחה רק מתוך שגרה ופרקטיקה לגבי ליטוש גלי ארכובה קטנים והעבודה הראשונית והניסיונית שהוטלה על התובע ביום האירוע הייתה רווית כשלים.